על יצירותיי 

חומר הגלם שלי הם סיבי צמר לבן,  גולמי.

בהנחה מדויקת ובליבוד ידני של הסיבים יחד אני בונה מעין מיכלי לבד פיסוליים ויריעות אווריריות

בהן מסומנת תנועה דרך שינויים עדינים בעובי החומר.  

העבודה הפיזית  לאורך שנים עם הסיבים כחומר גלם, לימדה אותי להעריך  את החומר כ׳בן שיח׳,

את החוויות השונות של אנשים מולו

ולפתח תשומת לב מדויקת לתחושות שמתחת למילים.

הקשבה לתחושה המעודנת בגוף, לתהליך, ולכל מה שמתרחש באופן לא מתוכנן מהווים את הבסיס ליצירתי.

העבודות המונחות כאן התהוו מתוך החיבורים שבין תהליכי יצירה לריפוי.

חלקן נוצרו  במהלך שנות לימודי 'האקומי' וחלקן  מספר שנים קודם לכן בעקבות תירגול  מיינדפולנס,

ובהשראת זן בודהיזם והטאו.

ביקשתי באמצעותן לעודד הבנה הדומה יותר לספיגה וחלחול מאשר לחשיבה מושגית.

סדרת האגנים נוצרה  במקור על גופי. היא עוסקת באגן הנשי, באימהות, בנשיות והכלה.

האגן מהווה בסיס פיזיולוגי לחוויה הנשית: מיכל ליצירת חיים, בסיס לעונג ולכאב על כל מנעד הרגשות,

הזיכרונות והמטענים התרבותיים הכרוכים בכך.

כמעט כל אישה נושאת עמה זיכרונות כאובים הקשורים לחלק זה בגופה. לרוב מקושרים לפגיעות אלה גם בושהֿ, אשמה, עצב ובדידות. ההכרה בכאב וביטויו הינם חלק מתהליך ההחלמה.

נקודת המוצא לסדרות 'עש' הם עקבות נוכחותם הבלתי רצויה של פרפרי העש הניזונים מהצמר.

ההתבוננות בתהליך האורגני של בנייה ופירוק אפשרה לי לגלות את מה שנחשף בזכות טבעו המתכלה של החומר.

דרך עבודתי אני מבקשת לעודד שהייה במרחב התחושתי, הלא מילולי,

לאפשר חוויה של נוכחות מלאה ברגע ההווה על היופי וחוסר השלמות שבו.